איפה אשן הלילה? על זוג שלא מצליח לפרק את החבילה

רוית התקשרה אלי נואשת, קבעה פגישה להדרכת הורים כאשר היא ובעלה נמצאים בהליכי גירושין, בעלה יריב, לא מוכן לעזוב את הבית. בא כוחה הודיע שגם היא לא עוזבת את הבית, עליה להיעזר בסבלנות כמה ימים שבועות חודשים שנים (??) עד לסיום ההליך.
הימים נהיו קשים, התקשורת והשיח ביניהם כמעט ולא קיים, שני אנשים שחלקו ביחד חיים משותפים שלושה ילדים מקסימים שנשבעו זה לזו אמונים, נמצאים במצב של נתק, בלי מילים.
לאור המצב הקשה בבית, חוסר התקשורת והתחושה של שני בני אדם זרים שגרים באותו מרחב, החליטה רוית לעזוב את חדר השינה המשותף.

תחילה ישנה בסלון, לאחר שלא היה לה נוח על הספה עברה למיטה הנפתחת שהעלתה מהמחסן, כאשר שגם זה לא היה נוח, החליטה להוציא את ביתה מחדרה ולהעבירה למיטה בחדר השינה המשותף.
במהלך פגישה נפרדת עם רוית הבנתי שבין השאר, המטרה שלה במהלך היה "לעצבן" את יריב, שלא אוהב לחלוק את מיטתו עם ביתו.

מהצד, קל מאד לבקר את המעשים של רוית. אבל בתוך תהליך הגירושין, בסערת רגשות מתמדת, לעתים שיקול הדעת שלנו נפגע.

ברגע שרוית הבינה שבמהלך הזה היא פוגעת קצת ביריב, אבל בעיקר פוגעת בילדים, היה לה פשוט מאד לקבל את ההחלטה הנכונה ולמצוא פתרונות בריאים יותר.

העצה שלי אליכם היא בכל התלבטות שכזו לבדוק –
מה נכון עבורי?
מה נכון עבור הילדים?
ולבסוף – האם פגיעה בבן/ת הזוג, פוגעת בעקיפין או בטווח הרחוק גם בי ובילדים?
ומשם – הדרך לקבלת החלטות נכונה, קצרה ביותר.

עדכונים ומאמרים