פיצוץ בהליך גישור משברים בתהליך גישור בין בני זוג

הבחירה בהליך גישור, היא בחירה מושכלת של בני הזוג, אשר נחשב להליך פחות תוקפני , פחות לוחמני, ניתן לסיימו  במינימום זמן ומינימום הוצאות. לעיתים, חושבים בני הזוג כי מדובר בהליך פשוט  וטכני שבסופו הם יצעדו בחזרה למדרגות הרבנות, הפעם לשם קבלת הגט. אולם, לא כך הדבר. הליך הגישור אינו טכני, למרות שלכאורה יש אינטרס משותף, שיוביל להסכם גירושין, לעיתים יש תרחישים שמובלים לפיצוץ ההליך ומעבר להליכים משפטיים.
 

סיבות שכיחות למשבר בגישור


המגשר לא מכיר את הצדדים ולא יודע דבר על עברם ולא יודע מה המניע של כל אחד ואחד מהם. במהלך הליך הגישור מתקיימות פגישות משותפות ופגישות נפרדות. מידע שנאמר בהליך הגישור אינו יכול לשמש כראיה בבית משפט, ובמידה ויש מידע שהצד השני לא רוצה שיעבור, המידע לא עובר.

לעיתים אני שומעת את הצדדים  אומרים " המגשר היה בצד שלה, אז הוא דחף שהיא תקבל הכל" או "המגשרת חשבה כמה הוא מסכן, אז ויתרתי על כל כך הרבה דברים" או "שהרעיונות של המגשר היו רק לטובתו , אז אני בחדר הגישור לא מוכנה להישאר".

אז זהו שלא, המגשר ניטרלי, אין צד שלו צד שלה, מטרת המגשר לשמוע את האינטרסים שלכם ולעזור לבני הזוג להבין מה הצרכים שלכם, המגשר מאפשר לראות את כל ה"תמונה" ומה הכי טוב לל ולכל אחד מהם ביחד ובנפרד. לעיתים אחד מבני הזוג פגוע ונעלב הוא רוצה שהצד השני "ישלם" על ההכרזה של הפרידה.

לעיתים לא הוא זה שיזם את הליך הפרידה , הוא לא זה שרצה את הליך הגישור, זה יכול לבוא לידי ביטוי, שהצד דורש מהצד השני לוותר על זכויות מסוימות שזה מחיר החופש, לוותר על פריט שחשוב לו מאוד , הצד השני, יכול להבין אחרי מספר פגישות שהדרישות לא הוגנות, ושאי אפשר להגיע לפתרון, הוא עשוי לוותר על תהליך הגישור. 

 התנהגות של חוסר תום לב של אחד או שני בני הזוג , שבאה לידי ביטוי על ידי מסירת נתונים, נכסים ויכולת תימרון של אחד מהצדדים. לעיתים הצד השני, מתעייף מ"המשחק" וסבלנותו פוקעת  ומודיע כי הליך הגישור מסתיים והם עוברים להליכים משפטיים.

קיימים מקרים, בהם הצד שיזם את פירוק התא המשפחתי, מרגיש את האשמה על הפירוק ומוכן לוותר על הרבה דברים בכדי לפגוע במידת המינימום במשפחה ובצד השני. לעיתים, כאשר הוא מרגיש כי קיים ניצול גדול מדי על הוויתורים שהוא עושה, הוא עוצר את הגישור ופונה להליך משפטי.

יש מקרים בהם צד אחד פועל מתוך נקמנות, שום הסדר שום הצעה מהצד השני אינה מספיקה עבורו, הישיבה שלו בחדר הגישור היא לשם התשת הצד השני עד לכדי לגרום לו להבין כי עדיף להישאר בנישואין.

אולם, הצד השני שפתוח לתקשורת, לפתרונות גמישים ולהידברות, מוותר ואינו מוכן להמשיך בגישור.

הטקטיקה של איום בפיצוץ הגישור יכולה להתרחש גם אצל מי שאינו מתנהל בתום  לב. הוא יודע עד כמה בן הזוג מבקש לסיים את הדברים בצורה רגועה ואז, האיום בפיצוץ הגישור יכול לעזור לו לגרום לצד האחר להיכנע לדרישותיו.

ניהול משבר הגישור


תהליך שבו הזוג נעזר במגשר שמוסכם על שני הצדדים. המגשר הוא נייטרלי ומטרתו היא אחת -
להביא את בני הזוג להסכמות בהסכם הגירושין שלכם. 

כאשר אנחנו נתקלים בפיצוץ בהליך הגישור, הדרך לטפל בה היא לא דרך הליכים משפטיים, יש לבדוק ולבחון מה מסתתר שם, מה הצרכים של הצדדים ומה המניע לפיצוץ.

לכן , יש לבחון אולי זו הדרך שלו לשים את הקו האדום ביחסים, אולי זו טקטיקה של הפחדה, אולי זה המקום להביע את כוונתו לשים קו אדום מול הבן זוג שלו, כדי שהגישור יתנהל בהוגנות ובהגינות, אולי זה התהליך שהוא עובר במהלך הגישור אשר דרכו ניתן להניע את הגישור לקראת הסכם גירושין.

המעבר להליכים משפטיים יניב הסכם טוב יותר אם הזוג היה נשאר בהליך הגישור?

ניתן למנף את המשבר, כאשר הצדדים רוצים להגיע להסכם והם אינם מעוניינים להיכנס להליכים משפטיים.

זכור, גישור אינו הליך פשוט, ולעיתים המהמורות בו קשות ומסוכנות, זה הזמן לקחת אוויר, לנסות להבין את מה שנאמר בין השורות.

זה הזמן לעשות תיאום ציפיות של מה שניתן להשיג בגישור, לנהל את השיח בתום לב. לבדוק מה מניע כל אחד מבני הזוג, לאו הוא חותר ואיך הוא מתכוון להגיע ליעדים שלו עובר המגשר אלו רגעים מאתגרים. ניתן לעשות את השיחות האלה בנפרד או ביחד.

כשצולחים את המשבר ותהליך הגישור נמשך, נדמה לי, שכל הצדדים לגישור יכולים להיות רגועים ולדעת, שהמחויבות של כולם לתהליך הובטחה ומכאן שיש מקום לאופטימיות, בסוף ייחתם הסכם ואפשר יהיה לעבור לשלב הבא בחיים.
 

עדכונים ומאמרים